FacebookGoogle+TwitterYoutubeLinkedinPinterest
 
FacebookGoogle+Twitter
החלטתי לשבת ולכתוב את הגיגי ליבי - ולחשוף אתכם לרגע קט לנקודת מבטי -
(דרך אגב,פוסט זה נכתב פעמיים, כי הפעם הראשונה נמחקה לי,
ונגרמה לי עגמת נפש אמיתית, אז תלמדו ממני, לעשות שמירה כל הזמן)

 
לפני מספר ימים חגגנו את ארוע בר המצווה של בני. 
מאיפה מתחילים?
איך בוחרים בגדים?  
שכל אחד יהיה יחיד ומיוחד?
שכולנו נתלבש בצורה שנשתלב?

קודם כל בחרנו מקום. החלטנו לקיים את הארוע
במבשלת בירה - ג'ימס פקטורי בר. מקום חביב, ולא פורמלי.
על מצגת התחלנו לעבוד. משחקים לילדים סגרנו. מוסיקה בתנור.
את הברכות עוד נכתוב.
אז עכשיו אפשר כבר לעבור לבגדים?
 
למי שאינו יודע, אז תחום עיסוקי קשור מן הסתם ללבוש.
אז אהיה צנועה, ואתחיל מעצמי.
במסגרת עבודתי אני משוטטת בחנויות בכדי למצוא בגדים שיתאימו ללקוחותי.
באחד השיטוטים מצאתי שמלה בצבע לא מוגדר, בין ירוק לכחול, בגזרת A מחמיאה.
חשבתי לתומי, איזה נעליים יתאימו, שחור? בנאלי מדי, אדום? קצת צעקני,
ואז נזכרתי, יש לי מגפיים בצבע camel. מצויין, V אחד אני יכולה לסמן.
 
הייתי ביריד המעצבים, התלהבתי משמלה אפורה ועליונית צבעונית.
רכשתי בשמחה, זהו עוד V, עכשיו אני רגועה.
 
בערב, לבשתי את השמלה הירקרקה כחלחלה, נעלתי המגפיים ובגאווה גדולה
עשיתי תצוגת אופנה לאישי היקר. להפתעתי הרבה, התגובה היתה -
"עם כזה צבע את מתכוונת ללכת לבית כנסת? השתג....? 
 
טוב, חשבתי בליבי, מזל שיש לי את השמלה השחורה (שהחלפתי במקום האפורה)
עם העליונית הצבעונית.
עשיתי סיבוב עם הלבוש והתגובה היתה קצת קרירה :) (וזאת בלשון המעטה)
 
בקיצור, התבאסתי למדי. אני, המומחית, שזה תחום עיסוקי, הלכתי לאיבוד.
פתאום לא ידעתי מה לעשות.
שינסתי מותניים (יותר נכון, מה שנשאר מהם) ויצאתי לסבוב חנויות במיוחד,
הפעם בלי שיטוט מקרי, אלא מאוד ממוקד.
באחת החנויות קיבלה את פניי בעלת חנות חביבה, והצהירה בפניי
שרק לפני שבוע גם היא חגגה בר מצווה.
אחרי שמדדתי חצי חנות, הושיטה היא לי שמלה כתומה.
אני? כתומה? ממש לא נראה. 
אבל מי כמוני יודעת, שלמדוד חייבים, ולהפתעתי הרבה זה היה מקסים.
גם צעיף כתמתם ממשי מצאתי, לכיסוי הזרועות, במידה ויהיה לי קריר.
שמחה וטובת לב כבר רציתי ללכת, ואז הנחמדת אותי מתזכרת, היי, ומה עם בית כנסת????
 נו טוב, שמלה שחרחרה הציצה אלי מתוך התלייה. גזרה מחמיאה, בד סריג נצנצי. הכל מסודר, יצאתי לדרכי.
 
בדרך לאוטו, חשבתי לעצמי - נעליים לשמלה השחורה, אין בעייה,
אבל מה אני עושה עם השמלה הכתמתמה? נעליים חומות? מצ'עמם לי מדי.
נכנסתי לחנות שהציצה אלי.
בהתחלה ראיתי נעליים בצבעים שהתאימו בול לשמלה, אך העקב היה לי נמוך מדי.
(כולה אני - 1.59 מ', עדיף לתפוס גובה מאשר
לתפוס..... אשאיר את ההמשך לדמיון הפורה שלכם).
ואז, כמו בסצינה מתוך הסרט "סקס והעיר הגדולה" הן סינוורו אותי ללא התראה,
צבעם הצהוב, הכה אותי בתדהמה (נסחפתי קצת עם התיאורים, לא?)
שורה תחתונה, זו היתה אהבה ממבט ראשון, והן עכשיו 
תופסות מקום של כבוד בארון. 

 
עד פה הכל בסדר, נכון? רגע, רגע, אולי תרגעי מההסחפויות?
מה זה שילוב הצבעים ההזוי הזה - צהוב, לבן, כתום, חום? לא יודעת איך להסביר לכם,
אבל ידעתי שהשילוב הזה יהיה מצויין, רק צריך להוסיף עוד משהו קטן שיחבר את הכל ויהיה מושלם.
לקח קצת זמן, התבשלתי על אש קטנה, ואז הגיעה ההארה...
הצמיד שמוחבא במגירה, הוא התשובה לתעלומה.

 
וכך סוף סוף נרגעתי, כי הרגשתי שהשלמתי את התמונה.
כבר לא עניין אותי מה יגידו, מה יחשבו, אני שלמה עם עצמי, ובסופו של עניין, זה מה שחשוב.
 
נו טוב, נשארו רק 5 ימים לארוע. לקחתי את הגדולה, כבר לא ילדה, אפילו לא נערה,
אני עדיין מתכחשת לעובדה שהיא כבר מעין אישה (אפילו רשיון נהיגה יש לה).
אוקצור, יצאנו למסע הקניות, שמסתבר שאינו פשוט בכלל.
נראה אתכם מוצאים מידה XS מינוס ונעליים 35, בלי שיהיה
תינוקי, ילדותי, ענק, תלוי, הצלה מטביעה...
כשכבר היינו כמעט מיואשות, שבנו לחנות שהיתה ראשונה במסע,
ושם בסופו של דבר מצאנו לה יופי של שמלה ואפילו שני זוגות נעליים,
ועם הרבה תובנות חדשות, של מה כן ללבוש :).
 
נותרו רק 4 ימים לארוע. יש עוד שני צאצאים בבית. חתן בר המצווה ו"התינוקת" בת 9.5.
 
 אז לחתן בר המצווה זה היה פשוט, מצאנו לו את מלוא הכסות - 2 זוגות מכנסיים,
אחד שחור אטום עם מעין ברק, נשמע זוועה אבל נראה נהדר,
והשני נראה קצת דהוי ומשופשף, אך מדליק ביותר. 2 חולצות טריקו, לכל מכנס אחת,
ושתי חולצות כפתורים, אחת לבנה לבית הכנסת והשנייה תכלת לארוע.
תם ונשלם ועוד V לו מסומן.
 
לבת "הקטנטונת" היה כבר יותר מסובך. שמלות פופו למיניהן לא ממש רצינו,
וקזואל יום יומי לא מתאים למטרתנו. הילדה כבר לא ילדונת, אבל גם לא נערונת.
שלבי הביניים הכי בעייתיים, ואחרי הרבה מדידות והסתובבויות מצאנו לה
שמלת סריג שחרחרה מחמיאה, שאליה הוספנו סוודר קרדיגן שכבר נקנה לא מזמן,
הוספנו נעלים מנצנצות כסופות, ובסופו של עניין, הפכנו את היוצרות,
והבגד שתוכנן ללבישה לבית הכנסת התחלף עם הבגד שתוכנן מראש לארוע.
 
וואו, יש כבר 4 V מתוך 5. כל שנותר, לחזור לאישי היקר.
 
הוא - "אני לא צריך שום דבר, אני מסודר." מה מסודר?
עובד קשה, אין לו זמן לנשום, ללכת לקנות בגדים?, כבר עדיף לקחת מה שיש בארון.  
טוב, יומיים לפני הארוע, עשה הבחור לי טובה, והסכים ללכת לרכוש מכנס וחולצה.
עשיתי סיבוב חנויות מראש, כפי שאני עושה עם כל לקוחותיי. 
דוגמן הבית התלבש. הכל הסתדר, וחמסה של V עכשיו כבר יש.
 
אז כפי שאתם מבינים, יום לפני הארוע, נשמתי כמעט לרווחה, לפחות מבחינת הביגוד - כולנו מסודרים.
נותר לסיים את המצגת עם הסרטון, ולכתוב את הברכה (שבקושי הצלחתי להקריא, מרוב התרגשות).
 
ביום הארוע, בנות המשפחה התעוררו מוקדם, ורויטל שלטון לקחה אותנו תחת חסותה.
סירקה ואיפרה את שלושתנו במקצועיות מרובה,
עמדה בגבורה בפרץ הלחץ ההיסטרי שחשתי בסוף, ויצאנו כולנו לרגע לו התכוננו רבות.

במקום הארוע, חיכתה לנו הצלמת, והתמונות שצילמה שולמית בושינסקי מדברות בעד עצמן,
וכל מילה נוספת מיותרת.
 
ועכשיו לסיום, ברשותכם, אחזור לתהיות שהעלתי בהתחלה - (וואו זה היה מזמן, לפני כ X שורות) 
 
איך בוחרים בגדים?  
שכל אחד יהיה יחיד ומיוחד?
שכולנו נתלבש בצורה שנשתלב?
 
מה שהנחה אותנו -
1. כל אחד מאיתנו מיוחד, ולכן יבחר את בגדיו על פי רצונותיו - כמובן עם סטייליסטית צמודה, שלא עושה הנחה גם להכי מקורבים שלה :).
2. לא חשבנו מראש, לא תכננו, לא היווה שיקול עבורנו, שנתלבש בצורה שנשתלב. אבל גם בלי תכנון מראש, יצא שהשתלבנו מצויין יחדיו.
3. לסיכום, ממליצה להתכונן מראש, לא לחכות לרגע האחרון, לדמיין את עצמכם במקום הארוע, כי חשוב שתרגישו בנוח.
רק שמחות
שלכם, נורית
פורסם 27.3.2012

 
טלפון
052-2993416
דואל
nuritart@gmail.com
יש רק אחת כמותך בכל העולם
תשמרי על הייחוד שלך
heart4, heart, like, love, favorite
כל הזכויות שמורות לנורית אלבוחר סטיילינג 2011